פעם בכמה זמן חוגגים יומולדת מאה?

לפי רון חולדאי ב-The Marker אתמול, 24.12.2008, כל מאה שנה.

אמרו לו

אבישג, בת שלוש ורבע, עוד קטנה מכדי להתחיל ללמוד לשחק על המחשב (קללה או ברכה? תלוי. בשש בבוקר אי-היכולת הזו היא קללה, עד תשע היא כבר הופכת ברכה), אבל היא מאוד אוהבת לראות יו-טיוב. מה ששמעתם. אני מוצא לה שם שירים ישנים, של אברהם חלפי או לאה גולדברג, בביצועים של חווה אלברשטיין או הדודאים, ומרגיש איך אני תורם משהו להתפתחות התרבותית שלה. יש גם דברים יפים באינטרנט.

היום, במהלך שיטוטיי בין הקליפים, מצאתי קליפ שהעלה המשתמש kokolidao לשירו של עלי מוהר (שמתבסס בתורו על מילים של פלויצ'יני) ובביצועו של אריק אינשטיין, "אמרו לו". אלא שאת המילים מלוות תמונות משעשעות (ואקטואליות) בהתאם למילים ששר איינשטיין. חביב.

העוף כדג

במדור הכושר של מוסף גלריה בהארץ מופיעים בדרך-כלל אנשים שקשה לי להזדהות איתם. תאשימו אותי במה שתרצו, לדעתי אנשים שמתאמנים שמונה שעות, אוכלים כל היום אגוזים (אורגניים, ברור), ובערב מצ'פרים את עצמם במיץ נבט חיטה (אוכלוסיית הארנבים בפאניקה), וכל זאת כדי להשתתף בטריאתלון משולש (כפול הם עשו כבר בשנה שעברה) שנערך השנה על הר ביפן בגובה 1500 מטר (שיהיה קשה עם החמצן) - אנשים כאלה צריכים אשפוז, לא להופיע במדורי כושר בעיתון יומי.

דווקא היום (15.12.2008) הכתב(ת?) רוני דורי בוחר(ת?) מישהו שפוי יחסית. אריק בן-שמחון, מעצב אופנה תל-אביבי (מסתבר), קם חמש פעמים בשבוע בשש בבוקר כדי להתאמן שעה וחצי (שחייה, ריצה, גלישה ואופניים), ומספיק לחזור כדי לסדר את הילדים לביה"ס. העובדה שיש לו עבודה קבועה ביחד עם חיי המשפחה התקינים שכנעו אותי שהבחור כנראה לא שיעבד עצמו לחיי סבל.

חבל שהכתב(ת?) והעורכים לא דאגו לתקן משפט אחד שלו: "אני משתדל לאכול דג פעמיים בשבוע, בדרך כלל אלה וריאציות על עוף או סושי". אני מקווה שמצליח לו.

גלריה, "הארץ", 15.12.2008

ועוד הערה: מישהו יודע להסביר למה גלריה יושב על הדומיין של העכבר? האם לגיא רולניק יש עוד כוונות התפשטות?