ועוד. על טכנולוגיה, החיים ומה שביניהם

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

רשמים מוושינגטון

לפני שבועיים חזרתי מוושינגטון, שם התקיים כנס בנושא קוד פתוח. הכנס אורגן ע"י ארגון Mil-OSS ששם לו למטרה לקדם את נושא הקוד הפתוח בשימושים צבאיים ואזרחיים.

החומר מהכנס זמין כולו ברשת, מצגות, סרטי וידאו של ההרצאות ותמונות.

מעבר לכנס עצמו (שהיה פורה מאוד עבורי), הספקתי גם לטייל קצת בוושינגטון. או ליתר דיוק, וושינגטון רבתי.

באזור וושינגטון די.סי (D.C = District of Columbia, וושינגטון לא שייכת לאף אחת מהמדינות שמרכיבות את ארה"ב, אלא היא מחוז עצמאי) יש למעשה שלושה מוקדים: וושינגטון  עצמה, כעיר הבירה; ג'ורג'טאון, שהיא עיר אוניברסיטאית יפהפייה שבנויה בבנייה ויקטוריאנית; וארלינגטון, מעבר לנהר הפוטומק, שהיא המרכז העסקי של האזור, ושבה התקיים הכנס. שלושת המרכזים נצמאים במרחק הליכה אחד מהשני.

לא לקחתי איתי מצלמה, אז נאלצתי להסתפק במצלמה שבטלפון, מאיכות ירודה במיוחד.

מזג האוויר במהלך כל השבוע היה מצוין. למרות שאוגוסט הוא חודש חם מאוד באיזור, הטמפרטורות נעו סביב ה-26 מעלות (צלסיוס, כמובן, לא עברתי לדבר בפרנהייט בגלל שבוע אחד בארה"ב). ברוב הימים, בשעות אחה"צ טיפטף, למעט ביום חמישי, היום האחרון של הכנס. הגשם היה כל-כך חזק, שסגרו את שדה התעופה של וושינגטון.

בתמונה הראשונה אפשר לראות את הנוף מה-key bridge, שהוא הגשר שמחבר בין ארלינגטון לג'ורג'טאון.

הכנס התקיים בבניין Waterview, בקומה ה-24 והאחרונה. הבניין הוא בניין משרדים מרשים מאוד, שמארח, בין השאר, את המטה של חברת היעוץ Deloite. הקומה האחרונה שלו מושכרת לטובת כנסים ולדירקטוריונים של חברות שרוצות לקיים בעיר ישיבות הנהלה. מדובר על חלל מוקף כולו בחלונות מהרצפה עד לתקרה ושמשקיף לכל האזור, 360 מעלות.

באחד הערבים יצאתי לטייל, ומה גדולה היתה הפתעתי כשיגליתי ליד המלון את תחנת מכבי האש של ארלינגטון.

הרכבים המצוחצחים בתחנה היממו אותי; הם נראו כמו מכוניות צעצוע בגדול אמיתי. אני מקווה שלא תהיה באיזור שריפה, יהיה חבל ללכלך אותם.

אני וחברים מהטירונות:

תמונה ששום טיול בוושינגטון לא שלם בלעדיה:

תמיד מצלמים את הבית הלבן כשהוא תופס את רוב הפריים, וזה נראה כאילו הוא מבודד. אז האמת היא שהוא נמצא בלב הקרייה הממשלתית, מסביבו יש בניינים רבים, ופחות משני קילומטרים מאחוריו מתחילה אחת השכונות הכי קשות בארה"ב.

 בדרך חזרה  עברתי בניו-יורק. מכיוון שלא היתה לי גישה רציפה לאינטרנט, נכנסתי להתעדכן בחנות של אפל בשדרה החמישית ו-59. בכיכר יש קוביית זכוכית, שכשנכנסים אליה יש מדרגות לולייניות שמובילות לחלל תת-קרקעי גדול, שהוא החנות. בראש גרם המדרגות התחיל התור לקופות. בתמונה - אנשים מחכים כדי שסטיב ג'ובס יסכים לקחת מהם כסף:

ולסיום, רוצים לנחש מה יש בקובייה האדומה  בתמונה?

חולצה!

צולם, איך לא, בחנות של MUJI בסוהו (בקומת המרתף של החנות של MOMA). רק המשוגעים האלה יכולים לחשוב  שכדאי לקפל טי-שירט לקוביה בגודל של 4x4x4 ס"מ. נראה אותם ממציאים את המגהץ שמיישר אותה אחר-כך.

התמונות הן חלק מהאלבום הפתוח שיצרתי בפיקאסה, אתם מוזמנים.