ועוד. על טכנולוגיה, החיים ומה שביניהם

יום שני, 23 בנובמבר 2009

מעניין מאיפה הם קיבלו את הדעות הקדומות האלה


בכל יום חמישי מחליף רינו צרור את רזי ברקאי בתוכניתו בגל"צ, מה בוער. צרור משתמש בתוכנית כפלטפורמה לקידום מטרות חברתיות בעיקר, וגם מטרה אחת חברתית-רפואית (ראויה, בעיני): הגדלת המודעות לאפשרות של שימוש בקנאביס רפואי כמשכך כאבים וכמשפר איכות חיים לאנשים הסובלים ממחלות קשות.

צרור יודע היטב את נפש מאזיניו. הוא מודע לכך שהקנאביס (או בשמו המוכר יותר בציבור - החשיש) סובל מיחסי ציבור גרועים, ונתפס כסם מסוכן בעל תופעות לוואי מסוכנות. בציבור הישראלי (וכמובן שאני מאוד מכליל פה), כמעט אין הבחנה בין סמים קלים לקשים. ההבדלים ידועים בת"א ובקרב גורמי אכיפת החוק, אך גברת כהן מחדרה (בה מרבה צרור להשתמש כגלגול המודרני למסעודה משדרות) לא עושה בדרך-כלל הבחנות דקות כאלה, וצרור יודע זאת היטב. מפלגת עלה ירוק מנסה לקדם לגליזציה של סמים קלים, אך למעט בתקופות שלפני בחירות, קולה בקושי נשמע, וממילא לא זאת האג'נדה שצרור מנסה לקדם (אפשר לתמוך בשימוש בקנאביס למטרות רפואיות גם בלי לתמוך בלגאליזציה של סמים קלים).

ביום חמישי האחרון (19.11.2009), עת ביקש צרור לראיין את שחקן התיאטרון עודד תאומי, הוא פתח בהפניה לסרט ששודר באותו ערב (יוצרים: צחי קליין ואברי גלעד). אחרי שגמר לשבח את הסרט, הזכיר שוב את הצורך של הציבור להתנתק מדעות קדומות לגבי ההשפעה של הסם על המשתמשים. ואז בא תאומי והרס לו את התיאוריה.



2:25 לתוך הראיון (למי שאין סבלנות, למרות שמומלץ לשמוע את הכל) מתנהלים חילופי הדברים הבאים:
תאומי: טוב, אנחנו הולכים לדבר עם רינו צרור, אז מה אני מבלבל לך את המוח.
(שתיקה)
צרור: עודד? אתה מדבר עם רינו צרור.
תאומי: אההה! הייתי מדבר איתך אחרת!

ומשם זה רק משתפר. בשלב שבו תאומי התוודה שבהתחלה השיג את החומר בצורה בלתי-חוקית יכולתי לדמיין את מפקד גל"צ יושב בחדר, דופק את הראש בשולחן, וחושב איך לעזאזל הוא הולך להסביר את כל זה לרמטכ"ל בפ"ע הבא שלהם.

עוד הערה: יש משהו באמת מקסים בראיון הזה, אבל אני בספק אם הוא מקדם את המטרה לשמה הוא נערך. תאומי מוצג שם כמי שמתקשה לדבר בקוהרנטיות, ושסובל מבעיות ריכוז (ולמי שלא לגמרי מבין את התנאים בהם נעשה הראיון, זה בוודאי לא מוסיף לכבודו). אם יש כאן ביקורת מצידי היא מופנית לעורכי התוכנית בלבד, לא למטרה אותה צרור מבקש לקדם (שהיא, כאמור, ראויה בעיני), ובוודאי שלא לתאומי (שבסך הכל נאלץ [נהנה?] להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופה [סם?]. ובהזדמנות זו - עד 120 ועוד שנים פוריות רבות בתיאטרון). עורכי התוכנית היו צריכים לוודא שהם מדברים עם תאומי כשהוא פיכח. ככה, אני לא רואה את גברת כהן מחדרה משנה את דעתה במהירות. באמת מעניין איך נוצרו אצלה הדעות הקדומות האלה.

6 תגובות:

  1. אם זה לא היה מצחיק, וגו'

    בעניין לדבר איתו כשהוא פיכח, אתה יודע, מתאמים את הראיון מראש, אף אחד לא מעלה בדעתו ש- ולא שואלים את המרואיין אם הוא צלול :))

    השבמחק
  2. ברור שלא שואלים את המרואיין אם הוא צלול. אבל אם יש חשד אפשר פשוט לדבר איתו שתי דקות לפני כדי לוודא שהוא כשיר לראיון. לחלופין, הייתי מצפה מצרור להגיב לסיטואציה יותר מהר ולסיים את הראיון קודם.

    ואגב, היתה לי טעות: שם התכנית כמובן "מה בוער", ולא "הכל דיבורים" (המתחרה הוותיקה מרשת ב'). התבלבלתי. מסתבר שזה קורה גם לאנשים שלא נעזרים בקנאביס רפואי. בינתיים תיקנתי.

    השבמחק
  3. דווקא תאומי היה מאד ברור . אני לפחות הבנתי את כל המסרים שהוא ניסה להעביר. חוץ מהקטע שצוטטת הוא היה בסדר גמור .

    ונניח הסם באמת מערפל את החושים , אני לא חושב שצריך להסתיר את זה מגברת כהן . שתדע גם מה ההשלכות השליליות של השימוש בסם,ואם הסם גורם לבן אדם לדבר לא ברור כדבריך אז היא צריכה לדעת את זה לפני שהיא משתמשת . לא צריך לעשות עליה טריקים מהסוג שוולווט הציעה .

    השבמחק
  4. תכלס, הוא לא נשמע כל כך מבולבל. קצת שמח. זהו.
    פרט להתבלבלות ההיא לגבי רינו צרור- לא מצאתי בראיון משהו חריג מדי. לגבי התבטאותו על הקניה הלא חוקית- גם זה לא נתפס בעיני כחוסר פיכחות, אלא שיקול דעת של אדם שמאוד מאמין במשהו, ומסתכן בחשיפתו שלו למטרה זו.

    השבמחק
  5. לא מצאתי שום דבר הזוי או משונה בדבריו. זה עודד תאומי וכך הוא מדבר. לדעתי הוא היה קוהרנטי ודיבר לעניין. אמנם לא זיהה את צרור אך חוץ מזה לא מצאתי שום דבר שיעיד על כך שהוא מסטול.
    למען האמת, לולא היה הדבר לא חוקי אולי הייתי מחפשת גם לי משהו מן הטוב הזה לאחר ששמעתי את התאורים של תאומי.

    השבמחק
  6. @ יניב, אנונימי ושולמית

    אני חולק עליכם בעניין הקוהרנטיות. אני חושב שהיו עוד כמה קטעים בראיון בהם עודד לא היה מרוכז, לדוגמה בתחילת הראיון כשהוא מתעקש שריינו ייתן לו לדבר, כשברור שרינו משווע שהוא יתחיל לדבר כבר, או כשהוא מתעקש שזה לא אישי (שזה בסדר גמור להתעקש, רק למה להגיד את זה שש פעמים בשתי דקות?).

    אבל נניח לכל זה, כי הנושא לדעתי הוא לא תאומי, וזה משהו שכנראה לא הצלחתי להעביר בפוסט: מותר לתאומי להתמסטל ולעלות לשידור, ומותר לו להתבלבל כמה שהוא רוצה בלי שאף אחד ישפוט אותו. כמאזין, אני שואל שאלה אחת: האם היה פה ערך מוסף חדשותי או אחר? למדתי משהו חדש? נראה לי שגברת כהן מחדרה כבר יודעת על תופעות הלוואי שבשימוש במריחואנה אליהן נחשפנו בשידור. הראיון היה הרבה יותר אפקטיבי אם תאומי היה מלמד אותנו מה עוד זה עושה, חוץ מהרבה נעים בגב. ואת זה, לצערי, לא שמענו. לשדר דבר כזה בגלי צה"ל ב-10:30 בבוקר מראה על הרבה ליברליות, וזה נפלא שעודד תאומי מספיק שלם עם עצמו בשביל לדבר בפתיחות כזו על עצמו בכזה מצב, אבל שני הדברים עוד לא הופכים את זה מספיק מעניין לשידור. בעיני, כאמור, זה לא קידם את המטרה שצרור ביקש לקדם (ובפעם האלף, אני מסכים שזו מטרה ראויה מאוד).

    כנראה שנצטרך להסכים לא להסכים.

    השבמחק